מי שומר על ילדי הגן?

מי שומר על ילדי הגן?!

הרגולציה במסגרות החינוך - ילדים אלרגיים למזון

בישראל, בשונה ממדינות רבות בעולם,  לא קיימת הסדרה בכל נושא הרגולציה לאלרגיה למזון של ילדים במסגרות החינוך. ההסדרה הקיימת מסתמכת על חוזר מנכ"ל משרד החינוך והנחיות מנהליות אחרות. קבלו כמה נקודות למחשבה.

טור אורח: העמותה הישראלית לאלרגיות למזון

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
ילדה אוכלת כריך

אלרגיה למזון היא תגובת יתר לקויה של מערכת החיסון המזהה סוגי מזון "רגילים" כרעלנים, ומגיבה אליהם בהתאם. אלרגיות למזון נחשבות כבעיה של העולם המודרני ובהתאם לכך אחוז האלרגיים למזון באוכלוסייה עולה בהתמדה. כחמישה אחוזים מתושבי ישראל ידועים כסובלים מאלרגיות למזון ברמות כאלו ואחרות, מתוכם כשמונה אחוזים מאוכלוסיית הילדים וכשני אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים (אלרגיה למזון מתפתחת לעיתים גם במבוגרים וללא כל אזהרה)  ומגמה זו בעליה מתמדת. בממוצע מתרחשים בישראל שני מקרי מוות בשנה עקב אלרגיה למזון ומקרים נוספים של תגובות אלרגיות למזון בדרגות חומרה שונות. בין המזונות העיקריים נמנים: חלב פרה, ביצים, סויה, בוטנים, משפחת החיטה, משפחת האגוזים, שומשום ודגים.

ילדים הסובלים מאסטמה ומאלרגיות למזון נמצאים בסיכון גבוה לתגובות קשות. תופעות של אלרגיות למזון נעות בין תגובות עור קלות לתגובות מסכנות חיים. בליעה של אלרגן היא התוואי העיקרי של חשיפה המוביל תגובות אלרגיות. אפילו כמויות קטנות מאוד של חלקיקי מזון (למשל, חתיכת בוטנים) יכולים, במקרים מסוימים, להוביל במהירות לתגובות קטלניות, אלא אם כן ניתן טיפול מיידי.

מחקרים מראים שחשיפה לאלרגנים למזון באמצעות מגע או שאיפה עלולה לגרום לתגובה, אם כי לרוב לא כזאת המסכנת חיים . מנגד, אם ילדים עם אלרגיות למזון נוגעים באלרגן ואז מניחים את אצבעותיהם בפה, החשיפה הופכת לבליעה.

בישראל יש יותר מקום לדאגה

בשונה מישראל, במדינות רבות בעולם ישנה הסדרה חקיקתית, בעוד שבישראל ההסדרה הקיימת מסתמכת על חוזר מנכ"ל משרד החינוך ועל הנחיות מנהליות אחרות.

כך למשל ממשלת אונטריו העבירה חוק להגנת תלמידים אלרגיים, המכונה "חוק סברינה" ע"ש תלמידה שנפטרה כתוצאה של שוק אנפילקטי. כחלק מהחוק ישנן אסטרטגיות למזעור סיכוני חשיפה לגורמי אלרגיה בבית הספר והכשרה סדירה לעובדי ההוראה להזרקת אפיפן ולהתמודדות עם אלרגיות למזון. גם החוק האמריקאי דומה מאוד לחוק סברינה ואף באוסטרליה קיימת מדיניות שכזו.

בתאריך 31 לאוגוסט 2017 פורסם חוזר מנכ"ל למוסדות החינוך, אשר העמותה הישראלית לאלרגיות למזון הייתה שותפה מלאה לכתיבתו, ותוכנו עוסק "בהתנהלות מוסדות החינוך לשם הבטחת בריאותם של תלמידים אלרגיים למוצרי מזון“. חוזר זה יוצר הסדר מקיף למדי, אך לדאבוננו עדיין לא מוטמע בשטח ויש לדאוג לפיקוח על אכיפתו באמצעות משרד החינוך.

במסגרת ההסדרה במוסדות החינוך, מצאה העמותה כי במקרה של שירותי עזרה ראשונה התלמידים האלרגיים מוחרגים ואינם עומדים בזכאות להחזר הוצאות פינוי האמבולנס, כמו גם הם מוחרגים מביטוח תאונות אישיות במקרה של תאונה כתוצאה מהאלרגיה, לכן העמותה הישראלית לאלרגיות למזון פועלת מול הגורמים השונים גם לקידום זכויותיהם של התלמידים במסגרת כותלי מוסדות החינוך.

מיני מזון אלרגניים

חוק סימון המזון? וולנטרי בלבד!

בשנים האחרונות, בד בבד עם העלייה במודעות הצרכנים לאורח חיים בריא, לרבות מודעות הצרכנים הסובלים מאלרגיה לרכיבים אלרגנים במזון, גוברת הדרישה למידע מפורט על המוצרים המוצעים לצרכן בשוק. דרישה זו מקבלת משנה תוקף, היות שהרפואה טרם מצאה מרפא לאלרגיות, ואילו הדרך היחידה העומדת בפני הסובלים מאלרגיה להימנע מתסמיני האלרגיה, הנה הימנעות מוחלטת מצריכת מוצרי מזון המכילים רכיבים אלרגנים. כדי שהצרכנים הסובלים מאלרגיה למזון יוכלו להימנע מצריכת מזון המכיל רכיבים אלרגנים יש צורך לחוקק את "חוק סימון המזון" שעד היום הוא מסומן באופן וולונטרי.

בעוד שרשימת הרכיבים מציינת את מרכיבי המוצר, במקרים מסוימים, לא כל המרכיבים רשומים ולא תמיד קיימת אפשרות לקבוע נוכחות אלרגנים מסוימים במוצר המוגמר. מרכיבים מסוימים עשויים להיות מתויגים באופן קולקטיבי כגון טעמים וצבעים, כלומר, מרכיב מסוים שעשוי לגרום לתגובה יכול להיכלל במוצר ללא ידיעת הצרכנים ומבלי שהתווית מצהירה על המרכיבים הפרטניים.

דוגמאות לתוויות המזהירות מפני נוכחות אלרגנים, הרשומות בין סוגריים מרובעים, משתנים בהתאם לסוג המוצר, ובדרך כלל מופיעים באופנים הבאים:

מידע על אלרגנים :
מכיל רכיבי בוטנים, אגוז (שקד), סויה, חלב.
עלול להכיל רכיבי אגוזים (לוז, מלך, קשיו, פקאן, ברזיל, פיסטוק, מקדמיה, צנובר), חמניות.

בישראל ובמדינות אחרות שנבדקו החוק אינו עוסק בסימון אלרגנים שנוכחותם במזון איננה מכוונת ונגרמת מזיהום צולב. זיהום כזה עשוי להיווצר בתהליך הייצור, כך למשל בשל שימוש בקווי ייצור משותפים שייצרו בהם גם מוצרים המכילים אלרגן זה או אחר .

במקרים של "זיהום צולב“ היצרנים משתמשים ב"סימון זהיר" ומציינים על המוצרים שהם עלולים להכיל אלרגן (למשל : עלול להכיל כמות זעירה של בוטנים). החקיקה אינה אוסרת סימון זהיר ואינה קובעת כללים לסימון זהיר.

מנגד, ניתן למצוא כיום יצרנים המציינים מפורשות במידע לאלרגנים את האלרגנים החסרים במנה ב״סימון שולל״ למשל: ללא בוטנים, ללא ביצים, ללא חלב, ללא סומסום וכך הלאה.

תווית סימון תזונתי
דוגמא לסימון שולל על אריזת מזון. ספיישליס׳.

חשוב לדעת וחובה לבדוק! יצרני מזון המעונינים לספק מנות ללא אלרגנים, חייבים להחזיק בתקן GMP מעודכן לאלרגנים ספציפיים וזאת, רק לאחר שקיבלו אישור משירות המזון.

התקנת תקנות ברורות לעניין סימון אלרגניים במוצרי מזון, לרבות במזון המוגש במסעדות (הן מבחינת פירוט מרכיבי המוצר, לרבות מרכיבים אלרגניים, והן מבחינת מידע תזונתי על המוצר) תימנע אסונות כבדים (10% מהאוכלוסיה אלרגית לרכיבי מזון שונים).

העמותה הישראלית לאלרגיות למזון פועלת לקידום הצעת חוק על מנת לקבוע הוראות בדבר חובת סימון רכיבים אלרגנים, הן במזון ארוז מראש והן בבתי אוכל. הוראות אלה יסדירו חובות סימון של מזון ארוז מראש שיש ברכיביו רכיבים אלרגנים, או שלצורך ייצורו שימש רכיב המכיל אלרגן, אנו סבורים כי בדרך של יישום הצעת חוק זו תגבר מודעות הצרכנים, היצרנים, הספקים והמשווקים לנושא האלרגיה. כמו כן, חובת סימון זו, תבטיח, כי יועבר לצרכן מידע חיוני על פרמטרים בריאותיים ובטיחותיים במזון המוצע לו וכן על תוכן המזון.

יש מי שדואג לשנות את המצב

ביוזמת העמותה הישראלית לאלרגיות למזון ולראשונה בישראל, משרד הבריאות הוציא בפברואר האחרון המלצות תזונה בריאה בצהרונים תוך התחשבות בילדים הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים וצליאק. משמעות ההמלצה הנה שבצהרון בו יש ילד עם אלרגיה למזון, התפריט שיוגש יהיה ללא האלרגן ממנו סובל הילד, המזון שיוגש לילד יהיה חייב להיות עם סימון המעיד על אותו אלרגן, וכמו כן, ישנו איסור להגיש מוצרים המכילים ו/או עלולים להכיל בוטנים או אגוזים.

רוצים לשתף?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מאמרים נוספים שלנו

דילוג לתוכן